קופת גמל

אני פוגשת את זה כמעט בכל פגישה. אדם יושב מולי, מניח על השולחן דף מהמסלקה הפנסיונית, ואומר לי משפט אחד: יש לי קופת גמל, אבל אני לא באמת יודעת מה זה. זה בסדר גמור. המונח קופת גמל הפך בישראל למילת דחיסה שנכנסים לתוכה ארבעה מוצרים שונים לחלוטין, עם כללי משיכה שונים, מיסוי שונה ומטרה שונה. מי שלא מפריד ביניהם משלם על זה. לפעמים בעשרות אלפי שקלים.

בעמוד הזה אני מפרקת את זה לגורמים. בלי סיסמאות, עם מספרים אמיתיים של 2026, ועם החישוב שכמעט אף אתר לא טורח לעשות: מתי תיקון 190 באמת משתלם, ומתי הוא פשוט לא.

ארבעת סוגי קופות הגמל – ההבדל האמיתי בטבלה אחת

כשאני שומעת קופת גמל, השאלה הראשונה שלי היא תמיד אותה שאלה: איזו מהן? כי ההבדלים כאן הם לא ניואנסים. הם הבדלים שמשנים את התשובה לשאלה מתי תוכלו לגעת בכסף ובאיזה שיעור מס.

שימו לב לעמודה האחרונה. ההבדל בין 25% ריאלי ל-15% נומינלי הוא לא הבדל של עשר נקודות אחוז. זו השוואה בין שני בסיסי מס שונים לגמרי, ומיד אראה לכם למה זה קריטי.

קופת גמל להשקעה – התקרה שחשוב להבין נכון

ב-2026 תקרת ההפקדה לקופת גמל להשקעה עומדת על 83,641 ש"ח בשנה. הנקודה שהכי מבלבלת: התקרה היא לאדם, לא לקופה. אם פתחתם שלוש קופות אצל שלושה גופים, הסכום המצטבר של שלושתן לא יכול לעבור את התקרה השנתית. פתיחת קופה נוספת לא מגדילה את המכסה.

מה שכן, לכל בן משפחה יש תקרה משלו. זוג עם שני ילדים יכול להפקיד עד ארבע פעמים התקרה, כלומר מעל 334,000 ש"ח בשנה, כשכל קופה רשומה על שם אחר. זו אחת הדרכים הפשוטות להעביר הון בין דורות בצורה מסודרת. חשוב לזכור שקופה על שם קטין הופכת לרכושו המלא בגיל 18.

שלוש תכונות שהופכות את הקופה הזו לשימושית במיוחד:

• מעבר בין מסלולי השקעה, וגם בין גופים מנהלים, אינו אירוע מס. אפשר לעבור ממסלול מנייתי למסלול כספי בלי לשלם שקל.
• הכסף נזיל בכל רגע. אין קנס יציאה ואין תקופת נעילה.
• מי שממתין לגיל 60 ומושך את הכסף כקצבה חודשית מקבל פטור מלא ממס רווחי הון. זה יתרון שקרן נאמנות לא מציעה.

תיקון 190 – המספרים המדויקים ל-2026

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה הוא ההטבה שהכי הרבה נכתב עליה והכי מעט הוסבר לעומק. הנה התנאים המצטברים, בלי עיגולים:

נקודת האיזון של תיקון 190 – החישוב שכמעט אף אחד לא עושה

כאן נמצאת הנקודה שבגללה בניתי את העמוד הזה. רוב המאמרים כותבים 15% במקום 25% ועוצרים שם, כאילו זו חסכון של 40% במס. זה לא נכון, כי הבסיס שונה. במסלול הרגיל משלמים 25% רק על הרווח הריאלי, אחרי שמנכים את האינפלציה. במסלול 190 משלמים 15% על כל הרווח הנומינלי, כולל החלק שרק פיצה על עליית המחירים.

המשמעות: כשהאינפלציה גבוהה ביחס לתשואה, המסלול הרגיל עשוי דווקא להיות זול יותר. יש נקודת איזון, ואפשר לחשב אותה במדויק.

התנאי לשוויון הוא פשוט: המס נעשה זהה כאשר הרווח הנומינלי המצטבר מגיע לפי 2.5 מהאינפלציה המצטברת, כשהיא מוכפלת בקרן. כלומר, אם האינפלציה המצטברת לאורך תקופת ההחזקה היא 20%, תיקון 190 מתחיל להשתלם רק כשהרווח הנומינלי עובר 50% מהקרן.

המסקנה המעשית: תיקון 190 הוא מכשיר לטווח ארוך. ככל שהכסף יושב יותר שנים, הרווח הנומינלי גדל מהר יותר מהאינפלציה המצטברת, והיתרון גדל. מי שמתכנן למשוך תוך שלוש שנים צריך לעשות את החישוב לפני שהוא מפקיד.

תרחיש מספרי מלא – רונית, בת 61

רונית פרשה לפני שנה. היא מקבלת קצבה חודשית של 7,200 ש"ח, כלומר עומדת בתנאי הקצבה המזערית. יש לה 400,000 ש"ח פנויים שאין לה כוונה לגעת בהם בעשור הקרוב. נניח תשואה ברוטו של 6% בשנה ואינפלציה של 2.5% בשנה.

שלב 1 – הצבירה. אחרי 10 שנים בתשואה של 6%: 400,000 כפול 1.06 בחזקת 10 שווה 716,339 ש"ח. הרווח הנומינלי הוא 316,339 ש"ח, שהם 79% מהקרן.

שלב 2 – האינפלציה המצטברת. 2.5% לשנה במשך 10 שנים מצטברים לכ-28%. הקרן המוצמדת שווה 400,000 כפול 1.28, כלומר 512,000 ש"ח.

שלב 3 – החלופה הרגילה, תיק ניירות ערך. הרווח הריאלי הוא 716,339 פחות 512,000, כלומר 204,339 ש"ח. מס של 25% עליו הוא 51,085 ש"ח. נטו ליד: 665,254 ש"ח.

שלב 4 – קופת גמל בתיקון 190, משיכה הונית. המס הוא 15% על כל הרווח הנומינלי: 15% מ-316,339 שווה 47,451 ש"ח. נטו ליד: 668,888 ש"ח.

שלב 5 – ההפרש. 3,634 ש"ח לטובת תיקון 190. וזה בדיוק מה שרציתי להראות: היתרון קיים, אבל הוא לא דרמטי בתרחיש הזה, כי הרווח של 79% רק במעט עבר את סף ה-70% הנדרש באינפלציה של 28%.

ומה שמשנה את התמונה לגמרי: אם רונית תמשוך את הכסף כקצבה חודשית ולא כסכום חד פעמי, המס הוא אפס. אפס מול 51,085 ש"ח. זה כבר לא הפרש של אלפי שקלים אלא של עשרות אלפים. וגם אם רונית לא תמשוך כלל, כספי תיקון 190 עוברים ליורשים בפטור ממס. שני היתרונות האלה, ולא הפער בין 15% ל-25%, הם הסיבה האמיתית שאני ממליצה לבחון את המסלול הזה.

דמי ניהול – איפה הכסף באמת נשחק

אני אומרת את זה ללקוחות כל שבוע: פער של 0.5% בדמי ניהול לאורך 20 שנה שווה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק. בקופת גמל להשקעה דמי הניהול מוגבלים בתקנות לעד 1.05% מהצבירה ועד 4% מההפקדה, אבל בפועל השוק מתומחר הרבה מתחת לתקרות האלה.

הפער בין השורה הראשונה לשלישית הוא מעל 110,000 ש"ח. על אותו כסף, באותו מסלול, באותה תשואה. דמי ניהול ניתנים למשא ומתן, במיוחד בצבירות גבוהות, וזה אחד הדברים הראשונים שאני בודקת כשמגיע אליי דוח מהמסלקה.

מסלולי השקעה – איך בוחרים בלי לנחש

כל גוף מציע היום עשרות מסלולים, והשמות שלהם לא תמיד מסגירים את התוכן. במקום להתבלבל בין מותגים, אני מסתכלת על שלושה פרמטרים בלבד: חשיפה מנייתית, חשיפה מטבעית, ואופק הזמן שלכם.

• מסלול כספי או שקלי טווח קצר. חשיפה מנייתית אפסית. מתאים לכסף שאתם צריכים בתוך שנה עד שנתיים.
• מסלול אג"ח או כללי סולידי. חשיפה מנייתית של 10% עד 25%. מתאים לאופק של שלוש עד חמש שנים.
• מסלול כללי. חשיפה מנייתית של כ-40% עד 50%. ברירת המחדל של רוב החוסכים, ולרוב סבירה לאופק של חמש שנים ומעלה.
• מסלול מנייתי או עוקב מדד כמו S&P 500. חשיפה מלאה. מתאים לאופק של שבע שנים ומעלה ולמי שמסוגל לראות ירידה של 30% בלי למכור.

המשפט האחרון הוא המבחן האמיתי. לא כמה סיכון אתם מוכנים לקחת בתיאוריה, אלא איך התנהגתם בפעם האחרונה שהשוק ירד. מי שמכר בתחתית במסלול מנייתי הפסיד יותר ממי שישב בשקט במסלול כללי.

איך מנייידים קופת גמל, שלב אחר שלב

1. מושכים דוח מרוכז מהמסלקה הפנסיונית ובודקים איפה בדיוק מונחים הכספים, באיזה מסלול ובאילו דמי ניהול.
2. משווים את דמי הניהול והתשואות של חמש השנים האחרונות, לא של שנה בודדת. שנה אחת היא רעש.
3. מוודאים שסוג הקופה בגוף היעד זהה לסוג בגוף המקור. לא ניתן להעביר קופת גמל להשקעה לקופת גמל לתגמולים.
4. ממלאים טופס ניוד מול הגוף הקולט. הוא זה שמתפעל את התהליך מול הגוף המעביר.
5. ממתינים לאישור. הניוד עצמו אינו אירוע מס והוותק המיסויי נשמר.
6. אחרי הניוד בודקים שהמוטבים עודכנו בקופה החדשה. זה השלב שהכי הרבה אנשים שוכחים.

אם אתם לא בטוחים איזה טופס נדרש, ריכזתי את הטפסים הרלוונטיים בעמוד הטפסים של הסוכנות, כולל טופס עדכון מוטבים וטופס 161 למי שנמצא בסמוך לפרישה.

טעויות נפוצות שאני רואה בשטח

• לבחור מסלול לפי התשואה של השנה שעברה. זו הדרך הבטוחה ביותר לקנות ביוקר. תשואת עבר איננה מנבאת תשואה עתידית.
• לפתוח קופה שנייה כדי להגדיל את מכסת ההפקדה. התקרה של 83,641 ש"ח היא לאדם, לא לקופה.
• למשוך את כל הסכום בבת אחת בגיל 60 בלי לבדוק את חלופת הקצבה. ראיתם בתרחיש למעלה כמה זה עולה.
• לא לעדכן מוטבים אחרי גירושין, נישואין או לידה. ברירת המחדל בקופה גוברת על מה שכתוב בצוואה במקרים רבים.
• להפקיד לתיקון 190 בלי לוודא שהקצבה החודשית עוברת את הסף. מי שלא עומד בתנאי משלם מס שולי במשיכה, ולא 15%.
• להתעלם מדמי ניהול כי המספר נראה קטן. 0.6% נשמע זניח עד שמכפילים ב-20 שנה.

מתי דווקא לא צריך קופת גמל

אני לא מאמינה בהמלצה גורפת, אז הנה המקרים שבהם הייתי אומרת לכם לא:

• כשיש חוב בריבית גבוהה. הלוואה בריבית של 9% היא תשואה שלילית ודאית. סוגרים אותה קודם.
• כשאין קרן חירום נזילה של שלושה עד שישה חודשי הוצאות. חיסכון שנאלצים לפרק ברגע הלא נכון פוגע יותר משהוא מועיל.
• כשהכסף מיועד למטרה ידועה בטווח של פחות משנה. במקרה כזה מסלול כספי בבנק פשוט יותר.
• כשמדובר בסכומים קטנים מאוד שדמי הניהול המינימליים שוחקים באופן לא פרופורציונלי.

מונחון קצר

• קצבה מזכה – חלק מהקצבה החודשית שנהנה מפטור ממס לפי סעיף 9א לפקודה, בכפוף לתקרה ולקיבוע זכויות.
• קצבה מוכרת – קצבה שמקורה בכספים שכבר שולם עליהם מס, ולכן היא פטורה ממס במלואה בעת קבלתה.
• מס נומינלי – מס המחושב על הרווח כפי שהוא, בלי ניכוי עליית המדד.
• מס ריאלי – מס המחושב רק על הרווח שמעל עליית המדד בתקופת ההחזקה.
• ניוד – העברת כספים בין גופים מנהלים באותו סוג מוצר, בלי אירוע מס ובשמירת ותק.
• המסלקה הפנסיונית – מערכת ממשלתית שמרכזת את כל המידע על החסכונות הפנסיוניים של אדם במקום אחד.

צ'קליסט לבדיקה עצמית

1. הוצאתי דוח מסלקה פנסיונית בשנה האחרונה.
2. אני יודע בדיוק איזה סוג קופת גמל יש לי, ולא רק את שם הגוף.
3. אני יודע מה דמי הניהול שאני משלם מהצבירה ומההפקדה.
4. המסלול שבחרתי תואם לאופק הזמן שבו אצטרך את הכסף.
5. המוטבים בקופה מעודכנים ומשקפים את המצב המשפחתי הנוכחי.
6. אם אני מעל 60, בדקתי אם אני עומד בתנאי תיקון 190.
7. השוויתי בין משיכה הונית למשיכה כקצבה, במספרים.
8. אני לא מפקיד מעבר לתקרה השנתית בקופת גמל להשקעה.

סרטונים קצרים בנושא

שאלות ותשובות

על הכותבת וגילוי נאות

שמי מעיין מלה אהרון, בעלת סוכנות הביטוח חיבור. אני עוסקת בביטוח פנסיוני ופיננסי ומלווה שכירים, עצמאים ובעלי עסקים בבניית תמונה פיננסית מסודרת. קראתי לסוכנות חיבור כי אני מאמינה שהעבודה הזו מתחילה באנשים ולא במוצרים.

גילוי נאות: אני סוכנת ביטוח פנסיוני. איני עורכת דין ואיני יועצת מס. התוכן בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, מעודכן לשנת 2026, ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ משפטי או המלצה אישית לביצוע פעולה במוצר פנסיוני או פיננסי. כל החלטה מחייבת בחינה פרטנית של הנתונים האישיים שלכם. סכומים ותקרות מתעדכנים מעת לעת בהוראות רשות שוק ההון ורשות המסים. אני עשויה לקבל עמלה מגופים מוסדיים בגין תיווך במוצרים.

עמודים שיעזרו לכם להמשיך

• חיסכון פנסיוני – איך כל המכשירים מתחברים לתמונה אחת.
• פוליסת חיסכון – החלופה הנזילה ללא תקרת הפקדה.
• קופת גמל להשקעה בהפניקס – דוגמה למוצר ספציפי.
• בדיקת קרן פנסיה – הצעד הראשון לפני כל החלטה.
• השוואות – כלים להשוואה בין מוצרים וגופים.
• טפסים – כל הטפסים במקום אחד, כולל הצהרת בריאות.