למה כולם שואלים על מסלול עוקב מדד?
בשנים האחרונות עולה יותר ויותר השאלה:
“האם כדאי לעבור למסלול עוקב מדד בקרן הפנסיה או קרן ההשתלמות?”
אם עד לפני עשור רוב החוסכים בחרו במסלולים הכלליים או הסולידיים מבלי לחשוב פעמיים, הרי שהיום המודעות לתשואה ולניהול כספים פאסיבי גדלה מאוד. צעירים בתחילת הקריירה, עצמאים שמחפשים למקסם את קרן ההשתלמות, וגם שכירים עם פנסיות מצטברות – כולם שואלים את אותה שאלה: האם מסלול עוקב מדד יכול לייצר לי יותר כסף לעתיד, והאם זה מתאים לי?
הסיבה העיקרית לשינוי היא מגמה עולמית: העולם עובר להשקעות פאסיביות.
במקום לבחור מנהלי השקעות שינסו "להכות את השוק" (ולעיתים נכשלו), יותר ויותר משקיעים מבינים שהשוק עצמו, באמצעות המדדים הגדולים, מייצר בטווח הארוך תשואה עודפת. זו בדיוק המהות של מסלול עוקב מדד.
מה זה מסלול עוקב מדד?
מסלול עוקב מדד הוא מסלול חיסכון פנסיוני (או קרן השתלמות) שבו כספי החוסכים מושקעים בצורה פאסיבית, כך שהמטרה היא להצמיד את הביצועים למדד מסוים – ולא לנסות "לנצח" אותו.
איך זה עובד בפועל?
במקום שמנהל השקעות יבחר מניות ספציפיות או ינסה לתזמן את השוק, המסלול פשוט משקיע בסל מניות/אג"ח בהתאם למדד שנבחר. לדוגמה:
- מסלול עוקב S&P500 ישקיע במניות של 500 החברות הגדולות בארה"ב.
- מסלול עוקב MSCI World יפזר השקעות במאות חברות בכל העולם.
- מסלול עוקב תל אביב 125 יתמקד בשוק הישראלי.
המטרה ברורה: אם המדד עלה – גם החוסך ירוויח בהתאם. אם המדד ירד – החוסך יספוג ירידה זהה. אין "מנהל חכם" שינסה להתחכם.
סוגי מדדים נפוצים במסלולים בישראל
- S&P500 – המדד הפופולרי ביותר, כולל את ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט, גוגל ואמזון.
- MSCI World – מדד עולמי עם פיזור רחב בין מדינות.
- ת"א 125 – המדד המייצג את החברות הגדולות בבורסה בתל אביב.
- Nasdaq 100 – מדד טכנולוגי אמריקאי חזק, מתאים למי שמאמין בעתיד ההייטק.
ההבדל בין ניהול פאסיבי לאקטיבי
- ניהול אקטיבי – מנהלי השקעות מנסים לבחור מניות ספציפיות, לבצע מסחר אגרסיבי, "לתפוס הזדמנויות" – ובתקווה להכות את המדד.
- ניהול פאסיבי – אין ניסיונות "להתחכם". הכסף פשוט צמוד למדד הנבחר.
מחקרים מראים שבטווח ארוך (20–30 שנה), רוב הקרנות האקטיביות לא מצליחות לנצח את המדדים. זהו הבסיס לפופולריות העצומה של מסלולי עוקב מדד.
שאלות נפוצות על מסלול עוקב מדד בפנסיה ובהשתלמות
מה זה מסלול עוקב מדד בפנסיה?
מסלול עוקב מדד בפנסיה הוא מסלול שבו הכספים המנוהלים בקרן הפנסיה שלך מושקעים לפי מדד מסוים – לדוגמה, S&P500 או MSCI World. במקום שמנהל ההשקעות יבחר בעצמו מניות או אג"ח, הוא פשוט "מעתיק" את ההרכב של המדד.
זה אומר שהביצועים של הפנסיה שלך יהיו כמעט זהים למדד שנבחר: אם המדד עלה – גם הפנסיה שלך תרוויח בהתאם; אם המדד ירד – הפנסיה תרד יחד איתו.
מה ההבדל בין מסלול כללי למסלול עוקב מדד?
במסלול כללי, מנהל ההשקעות מחליט על תמהיל מגוון: מניות, אג"ח, נדל"ן, הלוואות וכו'. המטרה היא לשמור על איזון בין תשואה לסיכון.
במסלול עוקב מדד, לעומת זאת, כל הכסף הולך למדד מוגדר מראש – למשל S&P500. אין גמישות, אבל יש שקיפות מלאה ותלות ישירה במדד.
טבלה מסכמת:
| קריטריון | מסלול כללי | מסלול עוקב מדד |
|---|---|---|
| אופי ניהול | אקטיבי – מנהל השקעות בוחר | פאסיבי – עוקב אחרי מדד |
| פיזור | רחב (מניות, אג"ח, נדל"ן) | תלוי במדד |
| סיכון | בינוני–גבוה | גבוה (תלוי במדד מניות) |
| שקיפות | בינונית | גבוהה מאוד |
האם כדאי לעבור למסלול עוקב מדד בגיל צעיר?
בדרך כלל כן.
חוסכים צעירים (20–35) יכולים להרשות לעצמם תנודתיות גבוהה יותר כי יש להם עשרות שנים עד הפרישה. בתקופה ארוכה זו, גם ירידות חדות מתקזזות עם עליות.
היסטורית, מדדים כמו S&P500 הניבו תשואה שנתית ממוצעת של כ־9%–10% ב־50 השנים האחרונות. זהו יתרון עצום לחוסכים צעירים שמחפשים צמיחה.
האם מסלול עוקב מדד מסוכן?
כן – הוא מסוכן יותר ממסלול כללי או אג"חי, כי הוא חשוף כמעט לחלוטין לשוק ההון.
המשמעות: ירידות חדות בשוק (כמו משבר 2008 או 2020 בקורונה) יורגשו במלוא העוצמה גם אצלך במסלול.
מצד שני, בטווח הארוך – המדדים התאוששו ואף יצרו תשואות עודפות ביחס לניהול אקטיבי.
מה עדיף – עוקב מדד או מסלול מניות?
- מסלול מניות מנוהל באופן אקטיבי: מנהלי השקעות בוחרים מניות מתוך ניסיון לייצר תשואה עודפת.
- מסלול עוקב מדד מנוהל פאסיבית: פשוט צמוד למדד.
בפועל, מסלול עוקב מדד לרוב ינצח בטווח הארוך, כי קשה מאוד למנהלי השקעות לנצח מדד לאורך שנים.
מסלול עוקב מדד לעצמאים – פנסיה או קרן השתלמות?
עצמאים נהנים משתי אפשרויות:
- פנסיה – חיסכון ארוך טווח עד פרישה. אם בוחרים עוקב מדד, אפשר למקסם את הצמיחה ל־20–30 שנה קדימה.
- קרן השתלמות – יתרון עצום: נזילה אחרי 6 שנים (וללא מס רווחי הון עד התקרה). עבור עצמאים, מסלול עוקב מדד בקרן השתלמות הוא אחד הכלים הטובים ביותר ליצירת חיסכון בינוני–ארוך טווח.
מה ההבדל בין עוקב מדד ישראלי לעוקב מדד עולמי?
- עוקב מדד ישראלי (כמו ת"א 125) – מתמקד בכלכלה המקומית. פחות פיזור, תלוי מאוד במצב המשק הישראלי.
- עוקב מדד עולמי (כמו MSCI World או S&P500) – פיזור רחב בין מדינות וחברות. חשיפה גדולה יותר לחברות טכנולוגיה וענקיות בינלאומיות.
ברוב המקרים, מומחים ממליצים על פיזור עולמי ולא להסתמך רק על שוק קטן כמו ישראל.
האם יש מסלולי עוקב מדד בכל בית השקעות?
כמעט כולם מציעים היום. חלק מתמקדים במדד אחד (S&P500), אחרים מציעים גם עולמי או ישראלי.
בשלב הבא נראה טבלה מפורטת לפי בתי ההשקעות והחברות.
סקירת מסלולי עוקב מדד – בתי השקעות וחברות ביטוח
אלטשולר שחם
אלטשולר היו מהראשונים שהכניסו מסלולי עוקב מדד לשוק.
- קרן פנסיה מסלול עוקב S&P500 – משקיע במניות החברות הגדולות בארה"ב. חשיפה מלאה לדולר.
- קרן פנסיה מסלול עוקב MSCI World – פיזור רחב בין מאות חברות עולמיות.
- קרן השתלמות עוקבת S&P500 – אחת הפופולריות ביותר בישראל.
מיטב דש
מיטב מציעים מגוון מסלולים עם פיזור רחב.
- פנסיה עוקב מדד עולמי – משקיע לפי MSCI World.
- פנסיה עוקב מדד תל אביב 125 – מתמקד בחברות הגדולות בבורסה הישראלית.
- קרן השתלמות עוקבת מדד עולמי – פופולרית במיוחד לעצמאים.
הראל ביטוח ופיננסים
- פנסיה מסלול עוקב מדד מניות חו"ל – חשיפה גבוהה לשוקי חו"ל.
- קרן השתלמות מסלול עוקב S&P500 – השקעה ממוקדת בארה"ב.
מנורה מבטחים
- מסלול עוקב מדדי מניות – בפנסיה, בחירה בין מדדים בארץ ובעולם.
- קרן השתלמות עוקבת MSCI World – פיזור עולמי רחב.
הפניקס
- פנסיה מסלול עוקב מדד מניות – מתמקד בשוקי חו"ל.
- קרן השתלמות מסלול עוקב S&P500 – מיועדת למשקיעים המחפשים תשואה גבוהה עם סיכון בהתאם.
אנליסט
- קרן השתלמות עוקבת מדד עולמי – אחת המובילות בשוק.
- פנסיה מסלול עוקב מדד מניות חו"ל – חשיפה למדדים בינלאומיים.
טבלה מסכמת – מסלולי עוקב מדד לפי גופים
| גוף מנהל | שם המסלול | מדד עוקב | חשיפה למט"ח | דמי ניהול ממוצעים | תשואה 5 שנים* | תשואה 10 שנים* |
|---|---|---|---|---|---|---|
| אלטשולר שחם | פנסיה עוקב S&P500 | S&P500 | גבוהה (USD) | 0.6%–0.9% | ~11% | ~9% |
| מיטב דש | פנסיה עוקב MSCI World | MSCI World | גבוהה | 0.6%–0.8% | ~9% | ~8% |
| הראל | השתלמות עוקב S&P500 | S&P500 | גבוהה | 0.7%–0.9% | ~11% | ~9% |
| מנורה מבטחים | השתלמות עוקב MSCI World | MSCI World | גבוהה | 0.6%–0.8% | ~9% | ~8% |
| הפניקס | פנסיה עוקב מניות חו"ל | מגוון מדדים | גבוהה | 0.7%–1.0% | ~9% | ~8% |
| אנליסט | השתלמות עוקבת מדד עולמי | MSCI World | גבוהה | 0.5%–0.7% | ~10% | ~8% |
* התשואות הן ממוצעות היסטוריות (לא הבטחה לעתיד).
📊 מהטבלה ניתן לראות:
- כמעט כל הגופים הגדולים מציעים היום מסלולי עוקב מדד.
- ההבדל העיקרי ביניהם הוא במדד הנבחר (S&P500 לעומת MSCI World) ובדמי הניהול.
- תשואות היסטוריות דומות יחסית – אבל יש פערים של 1–2% לשנה שיכולים להצטבר לסכומים משמעותיים בטווח של 20–30 שנה.
השוואות בין מסלולים – כללי, מנייתי ועוקב מדד
מסלול כללי מול מסלול עוקב מדד בפנסיה
במסלול הכללי, מנהל ההשקעות מחלק את הכסף בין מניות, אג"ח, נדל"ן ועוד – במטרה לצמצם תנודתיות. במסלול עוקב מדד, כל הכסף הולך למדד אחד.
טבלה מסכמת – קרן פנסיה (השוואה היסטורית):
| פרמטר | מסלול כללי (ממוצע שוק) | מסלול עוקב מדד (S&P500) |
|---|---|---|
| תשואה שנתית 5 שנים אחרונות | ~6% | ~11% |
| תנודתיות | נמוכה–בינונית | גבוהה מאוד |
| פיזור | רחב (אג"ח, מניות, נדל"ן) | מניות בלבד |
| חשיפה למט"ח | בינונית | גבוהה (דולר) |
📌 מסקנה: עוקב מדד מתאים לחוסכים צעירים שמחפשים צמיחה, מסלול כללי מתאים יותר לשמרנים או למבוגרים.
קרן השתלמות כללי מול קרן השתלמות עוקב מדד
קרן השתלמות היא "היהלום" של החסכונות בישראל בזכות פטור ממס רווחי הון עד התקרה. ההבדל בין כללי לעוקב מדד מורגש מאוד בתשואה.
דוגמה מספרית לעצמאי שמפקיד 18,000 ₪ לשנה במשך 10 שנים:
| סוג מסלול | תשואה ממוצעת שנתית | סכום סופי (לפני מס) |
|---|---|---|
| קרן השתלמות כללי | ~5% | כ־226,000 ₪ |
| קרן השתלמות עוקב מדד (S&P500) | ~10% | כ־295,000 ₪ |
📊 פער של כמעט 70,000 ₪ רק בגלל בחירת המסלול.
מסלול מניות אקטיבי מול עוקב מדד פאסיבי
מסלול מניות מנוהל ע"י מנהלי השקעות, שמנסים "להכות את המדד". בפועל, רובם מתקשים בכך לאורך זמן.
השוואה:
| פרמטר | מסלול מניות אקטיבי | מסלול עוקב מדד |
|---|---|---|
| אופי ניהול | אקטיבי | פאסיבי |
| עלויות ניהול | גבוהות יחסית | נמוכות |
| תשואה 10 שנים היסטורית | ~7% | ~9%–10% |
| שקיפות | בינונית | גבוהה |
באיזה גיל כדאי לעבור למסלול עוקב מדד?
גיל צעיר (20–35) – הזמן לשחק התקפי
בגיל צעיר, עשרות השנים שנותרו עד גיל הפרישה הן הנכס הכי חשוב שלך.
גם אם השוק ירד 20%–30% בשנתיים קשות, יש מספיק זמן להתאושש ולהרוויח בטווח הארוך.
מסלול עוקב מדד, במיוחד אחרי מדדים כמו S&P500 או MSCI World, מאפשר לנצל את הצמיחה של שוקי ההון העולמיים לאורך 30–40 שנה.
דוגמה:
סטודנט שמתחיל לחסוך בגיל 25, מפקיד לפנסיה 2,000 ₪ בחודש:
- במסלול כללי (5% תשואה שנתית): בגיל 67 יהיה לו כ־2.2 מיליון ₪.
- במסלול עוקב מדד (9% תשואה שנתית): בגיל 67 הסכום קופץ לכ־5.6 מיליון ₪.
📊 ההבדל: יותר מפי 2.5 כסף בפרישה.
גיל ביניים (35–50) – זמן לשילובים חכמים
בגיל הזה כבר יש חיסכון משמעותי שנצבר, אבל עדיין נותרו 15–30 שנות חיסכון.
הסיכון העיקרי כאן הוא ירידה חדה סמוך למימוש חלקי (למשל לקראת רכישת דירה או מימון לימודים לילדים).
לכן מומלץ לרוב לשלב:
- חלק מהחיסכון במסלול עוקב מדד (לצמיחה).
- חלק במסלול כללי/אג"חי (ליציבות).
📌 המטרה: ליהנות מהיתרון של המדדים ועדיין לשמור על כרית ביטחון.
גיל פרישה (50+) – שמירה על מה שהצטבר
ככל שמתקרבים לגיל פרישה, היכולת לספוג ירידות גדולות מצטמצמת.
לכן, מסלול עוקב מדד עלול להיות מסוכן אם כולו מניות.
בגילאים אלו נהוג להעדיף:
- מסלול כללי / אג"חי.
- מעבר הדרגתי ממדדי מניות למסלולים סולידיים.
עם זאת:
גם בגיל פרישה אפשר לשלב מסלול עוקב מדד באחוז קטן מהתיק, כדי לשמור על פוטנציאל תשואה עתידי (כי גם אחרי גיל 67 ממשיכים לחיות עוד 20–30 שנה בממוצע).
קרן השתלמות לעצמאים במסלול עוקב מדד – יתרונות, סימולציות ותובנות
למה קרן השתלמות היא "היהלום" של החסכונות לעצמאים?
קרן השתלמות היא המוצר היחיד בישראל שמאפשר חיסכון לטווח בינוני–ארוך, עם פטור מלא ממס רווחי הון (עד התקרה המותרת).
- עצמאי שמפקיד עד ~18,960 ₪ בשנה (2025) – נהנה מהטבת מס של ניכוי והכרה בהוצאות.
- אחרי 6 שנים – הכסף נזיל לחלוטין, בלי לשלם שקל מס על הרווחים.
- מעבר לכך – זו גם דרך להגדיל חיסכון פנסיוני בפועל (הרבה עצמאים לא מפקידים מספיק לפנסיה).
כשבוחרים מסלול עוקב מדד, הרווחים יכולים להיות משמעותיים הרבה יותר לאורך זמן.
סימולציה מספרית – עצמאי שמפקיד 18,000 ₪ לשנה
נניח עצמאי שמתחיל בגיל 30, מפקיד 1,500 ₪ לחודש לקרן השתלמות.
טבלה: סכום סופי לאחר 10 שנים ו־20 שנים במסלולים שונים
| מסלול קרן השתלמות | תשואה ממוצעת שנתית | סכום אחרי 10 שנים | סכום אחרי 20 שנים |
|---|---|---|---|
| כללי (ניהול אקטיבי) | ~5% | כ־226,000 ₪ | כ־595,000 ₪ |
| מניות אקטיבי | ~7% | כ־252,000 ₪ | כ־776,000 ₪ |
| עוקב מדד (S&P500) | ~10% | כ־295,000 ₪ | כ־1,150,000 ₪ |
📌 שימי לב:
- אחרי 20 שנה, הפער בין מסלול כללי לבין עוקב מדד מגיע לכ־555,000 ₪ (!)
- וזה עוד לפני שמחשבים את הפטור ממס – שזה יתרון שאין בשום מוצר חיסכון אחר.
למה דווקא עוקב מדד מתאים לעצמאים?
- פשטות ושקיפות – יודעים בדיוק אחרי איזה מדד הכסף הולך.
- תשואות עודפות – מחקרים מראים שבטווח של 15–20 שנה, מדדי מניות גדולים מנצחים את רוב הקרנות האקטיביות.
- חיסכון לטווח בינוני–ארוך – עצמאים יכולים לבחור להשאיר את הקרן ל־6 שנים בלבד, או להמשיך ל־20–30 שנה ולהפוך אותה ל"מכונת צמיחה" הונית.
דוגמה מהשטח
לקוח עצמאי (בן 35) שהעביר את קרן ההשתלמות שלו ממסלול כללי למסלול עוקב S&P500, והפקיד 18,000 ₪ לשנה.
- אחרי 8 שנים בלבד – הקרן שלו כבר חצתה 250,000 ₪.
- אילו היה נשאר במסלול הכללי – ההון שלו היה קטן בכ־50,000 ₪.
וזה רק ב־8 שנים.
טיפים לפני שעוברים למסלול עוקב מדד
1. בדקו איזה מדד נבחר
לא כל "עוקב מדד" הוא אותו דבר.
- S&P500 – מדד אמריקאי ממוקד עם חשיפה גבוהה לטכנולוגיה.
- MSCI World – פיזור רחב בין מדינות רבות.
- ת"א 125 – ממוקד בישראל בלבד.
📌 המשמעות: בחירה שגויה במדד עלולה לחשוף אותך לתלות בכלכלה אחת בלבד (למשל, ישראל או ארה"ב).
2. שימו לב לחשיפה למט"ח
מסלולים עוקבי S&P500 ו־MSCI World חשופים לדולר/מטבעות זרים.
- כשהדולר עולה – זה יכול להגדיל את התשואה.
- כשהדולר יורד – זה עלול להקטין אותה.
חלק מהמסלולים מציעים גרסה "מנוטרלת מט"ח" (Hedged). חשוב להבין את המשמעות לפני בחירה.
3. השוו דמי ניהול
דמי ניהול בקרנות פנסיה והשתלמות נעים סביב 0.5%–1% מהצבירה, ולעיתים גם 6% מההפקדות.
במסלול עוקב מדד – שבו ההשקעה פאסיבית – אין סיבה לשלם דמי ניהול גבוהים.
אפילו פער של 0.3% בדמי הניהול לאורך 30 שנה שווה עשרות אלפי שקלים.
4. בדקו ביצועים היסטוריים
אמנם "עבר לא מעיד על עתיד", אבל ביצועים עקביים מעידים על איכות ניהול.
השוו תשואות 5 ו־10 שנים של המסלולים.
📊 במדדי מניות גדולים, תראו לרוב פער של 2%–4% לשנה לעומת מסלולים כלליים.
5. התאימו את המסלול לגיל ולמצב האישי
- צעירים: חשיפה גבוהה לעוקב מדד מתאימה.
- גיל ביניים: שילוב עם מסלול כללי.
- גיל פרישה: מעבר הדרגתי לסולידי.
אל תבחרו מסלול רק בגלל טרנד – אלא בהתאם לצרכים ולתזרים העתידי שלכם.
6. התייעצו עם סוכן פנסיוני או יועץ השקעות
מעבר למסלול עוקב מדד יכול להיות מצוין – אבל חשוב להבין את המשמעויות:
- האם זה מתאים לרמת הסיכון האישית שלכם?
- איך זה משתלב עם יתר המוצרים הפיננסיים שלכם (פנסיה, ביטוחים, תיק השקעות)?
- האם עדיף מסלול עוקב S&P500 או דווקא עולמי?
👩💼 כאן נכנסת החשיבות של ליווי מקצועי. כסוכן/ת פנסיוני/ת אפשר להתאים לכל חוסך את התמהיל המדויק.
סיכום – אז האם כדאי לעבור למסלול עוקב מדד?
מסלול עוקב מדד בפנסיה או בהשתלמות הוא אחד הכלים החזקים ביותר לחוסכים שמבינים את המשמעות של צמיחה ארוכת טווח.
- הוא מעניק שקיפות מלאה – הכסף שלך צמוד למדד ברור ומוכר.
- הוא מספק פוטנציאל תשואה גבוה – היסטורית, מדדי מניות גדולים כמו S&P500 הניבו 8%–10% בשנה.
- הוא מתאים במיוחד לצעירים ולעצמאים – שיש להם אופק חיסכון של 10–30 שנה קדימה.
אבל חשוב לזכור:
- מסלול עוקב מדד הוא תנודתי. מי שמחפש שקט נפשי או מתקרב לגיל פרישה, לא תמיד ירגיש איתו בנוח.
- הבחירה צריכה להיות מותאמת אישית – לפי גיל, מצב משפחתי, הכנסה וצרכים עתידיים.
- דמי ניהול, חשיפה למט"ח וסוג המדד – הם פרמטרים קריטיים שיש לבדוק לפני המעבר.
המסקנה:
עבור רוב החוסכים – במיוחד בגיל צעיר – מסלול עוקב מדד בהחלט שווה בדיקה רצינית, ולעיתים גם מעבר בפועל.
עם זאת, זו לא החלטה שכדאי לעשות לבד, אלא בליווי מקצועי שמבין את התמונה המלאה של החיסכון הפנסיוני והפיננסי שלך.
זה הזמן לדבר איתי , אני כאן עבורכם
אני, מעיין מלה אהרון, סוכנת ביטוח פנסיוני ופיננסי עם ניסיון של מעל 15 שנה, מלווה כבר יותר מ־1,000 משפחות ובעלי עסקים בישראל.
התפקיד שלי הוא לעזור לך:
- להבין אם מסלול עוקב מדד מתאים עבורך.
- להשוות בין בתי השקעות וחברות ביטוח.
- למקסם את התשואה שלך – תוך שמירה על התאמה אישית לרמת הסיכון שלך.
📞 טלפון: 052-5433219
✉️ מייל: maayan@hibur-ins.co.il
🌐 אתר: https://hibur-ins.co.il/
אל תחכו לרגע האחרון – החלטה קטנה היום יכולה לשנות את סכום הפנסיה שלכם בעוד עשרות ואף מאות אלפי שקלים.
